נוסעים רבים מנצלים את הדקות שלפני הטיסה, או אחרי הנחיתה, כדי לקנות קפה ולהיפטר מהמטבע הזר שנשאר בכיס. ב-2018 גילינו שהנוחות הזאת עולה ביוקר. בבתי קפה ומסעדות בנתב"ג, לקוח ששילם באירו או בדולר קיבל עודף בשקלים לפי שער שקבע בית העסק עצמו, נמוך בכ-9% בממוצע מהשער היציג של בנק ישראל. השער לא הוצג ללקוח, והוא גם לא התבקש להסכים לו.
כך, למשל, לקוח שקנה ב-30 ש"ח ושילם בשטר של 50 אירו קיבל עודף לפי שער של 3.8 ש"ח לאירו, בזמן שהשער היציג היה כ-4.22 ש"ח. בפועל הוא שילם כ-51 ש"ח במקום 30 ש"ח.
ביולי 2018 הגשנו, יחד עם עו"ד ירון אלון ממשרד הורוביץ, אבן, אוזן, בקשה לאישור תובענה ייצוגית לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הבקשה כוונה נגד הסניפים בנתב"ג של חמש רשתות. לפני ההגשה ערכנו בעזרת משרד חקירות בדיקות סמויות, ובכולן היה שער ההמרה נמוך מהשער היציג. התביעה עוררה הד תקשורתי רחב, ובכלל זה כתבה בוואלה, ריאיון ברשת 13 וכתבה בחדשות הבוקר של קשת 12 (הסרטון בהמשך).
ההליך הסתיים ב-2021 לאחר גישור. אבל ההישג החשוב היה מחוץ לאולם: בעקבות התביעה שונו הנהלים בנתב"ג, ובתי העסק בנמל התעופה מחויבים כיום להציג ללקוח את שער ההמרה שלפיו הם מחשבים תשלום במטבע זר. מכאן ואילך, כל נוסע יודע מראש כמה הוא משלם בפועל.
המסר לצרכנים: כשמשלמים במטבע זר, מגיע לכם לדעת לפי איזה שער מחשבים את המחיר. עמלה סמויה בשער ההמרה היא הטעיה, ותביעה ייצוגית יכולה לשנות את הכללים לכולם.
הכתבה בחדשות הבוקר, קשת 12 (5.8.2018):
(ת"צ 43847-07-18, מחוזי תל אביב. ההליך נוהל בתקופת "דוד, סרוסי, סול".)
