האמן איתן דביר חקשוריאן תרם לכנסת ישראל אחד מציוריו. הוא ציפה שהיצירה תוצג ותישמר בכבוד, כראוי לתרומה למוסד הממלכתי. אלא שעם הזמן התברר שהציור נעלם ואיש לא ידע לומר היכן הוא.
פניות המשפחה לא הועילו, ולכן הגשנו בשמה תביעה נגד הכנסת על השבת הציור ועל עוגמת הנפש. יחד עם התביעה ביקשנו סעד זמני, כדי להבטיח שהציור יאותר וישמר עד לסיום ההליך, ושלא ייפגע או יאבד סופית.
ההליך הוביל לתוצאה: הציור אותר בבית אבות. באוגוסט 2017 הוא הוחזר לרעייתו של האמן, יחד עם מכתב התנצלות רשמי. המשפחה גם קיבלה פיצוי כספי, שתנאיו חסויים. העיתון מעריב סיקר את הפרשה ב-12.8.2017.
מה אפשר ללמוד מהמקרה?
- גוף ציבורי שמקבל תרומה אחראי לשמור עליה. מי שתרם יצירה רשאי לצפות שהיא תטופל בכבוד ושיידעו היכן היא נמצאת.
- כשהתרומה אובדת, אפשר לדרוש השבה ופיצוי על הפגיעה, גם כשהנזק רגשי ולא כספי.
- כשיש חשש שנכס ייעלם, בקשה לסעד זמני יכולה להיות הצעד שמכריע את התיק.
(הייצוג ניתן בתקופת משרד "דוד, סרוסי, סול".)
