רוב תביעות העבודה אינן מגיעות לפסק דין, ובכל זאת מסתיימות בתוצאה טובה לעובד. הנה שלוש דוגמאות מהתקופה האחרונה.
נהג משאית: 60,000 ש"ח. נהג משאית פנה אלינו לאחר סיום עבודתו, כשהתברר שלא שולמו לו מלוא זכויותיו. ריכזנו את הנתונים, חישבנו את הזכויות ועמדנו עליהן מול המעסיק. התיק הסתיים בהסדר של 60,000 ש"ח.
שני אחים: 55,000 ש"ח. עובד שעבד כשנתיים פנה אלינו, ובמהלך הטיפול צירפנו להליך גם את אחיו, שעבד אצל אותו מעסיק. ניהול משותף של שתי התביעות חסך זמן ועלויות לשני האחים, והניב הסדר כולל של 55,000 ש"ח.
מאמן שהוגדר "עצמאי": 33,900 ש"ח. המעסיק הגדיר את המאמן כעצמאי, והוא הוציא חשבוניות. לכן, לטענת המעסיק, לא הגיעו לו זכויות של עובד כמו פנסיה, חופשה, הבראה ופיצויים. טענו שהכינוי אינו קובע, אלא המציאות: מי קבע את שעות העבודה, מי פיקח ואם המאמן היה חלק מהארגון. בסופו של דבר הוכרו יחסי עובד-מעביד, והמאמן קיבל 33,900 ש"ח.
המסר:
- גם תביעה בסכום בינוני מצדיקה טיפול מקצועי, כי ההבדל בין מה שהמעסיק מציע לבין מה שמגיע לעובד הוא לרוב משמעותי.
- הגדרה כ"עצמאי" או כ"פרילנסר" אינה סוף פסוק. מה שקובע הוא אופי העבודה בפועל.
(פרטי הלקוחות הושמטו.)
