לשון הרע | פרסום ברשת
פוסט שעלול להשפיל אתכם, או לפגוע בשם הטוב שלכם, בעבודה או בעסק, עשוי להיות "לשון הרע" לפי החוק. זה נכון גם כשהוא פורסם בקבוצה סגורה, וגם כשהשם שלכם לא מופיע בו. הצעד הראשון הוא לשמור ראיות, ורק אחר כך לדרוש הסרה. בתביעה אפשר לקבל פיצוי בלי להוכיח נזק: עד כ-84 אלף ש"ח, ועד כפל הסכום כשמוכח שהפרסום נועד לפגוע.
מה נחשב לשון הרע ברשת
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מגדיר לשון הרע כפרסום שעלול, בין היתר, להשפיל אדם או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג. גם פרסום שמבזה אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות שמייחסים לו נכלל בהגדרה, וכך גם פגיעה במשרה, בעסק, במקצוע או בפרנסה שלו, או ביזוי בשל מוצא, דת, מין, גיל, נטייה מינית או מוגבלות.
"פרסום" הוא כל דבר שהגיע לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. פוסט, תגובה, סטורי, הודעה בקבוצת וואטסאפ וביקורת בגוגל, כולם עשויים להיחשב פרסום. גם רמז מספיק, אם הקוראים מבינים שמדובר בכם.
ומה לגבי לייק ושיתוף? בית המשפט העליון קבע (רע"א 1239/19 שאול נ' ניידלי תקשורת) שלייק אינו פרסום, ושיתוף עשוי להיחשב פרסום. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
קבוצה סגורה לא מגינה על המפרסם
קבוצה סגורה או פרטית היא עדיין פרסום לעשרות או למאות אנשים. באחד התיקים שלנו, פוסט בקבוצת פייסבוק סגורה האשים את מרשנו בעבירת מין בלי לנקוב בשמו, אבל חברי הקהילה יכלו לזהות אותו. בית המשפט דחה גם את הטענה שכללי הקבוצה אוסרים צילומי מסך, וחייב את המפרסמת בפיצוי של 40,000 ש"ח, ועוד שכר טרחה והוצאות. הפרטים כאן: פוסט בקבוצת פייסבוק סגורה: 40,000 ש"ח פיצוי.
מה עושים, ובאיזה סדר
- שומרים ראיות, עכשיו. צילום מסך של הפוסט, התגובות והשיתופים, עם תאריך, שעה, שם המפרסם וכתובת ה-URL. שומרים גם את הקישור לפוסט. אם אפשר, מבקשים ממישהו נוסף שראה את הפוסט לשמור עותק. פוסטים נמחקים מהר.
- לא מגיבים מתוך כעס. תגובה פוגענית שלכם עלולה להיחשב פרסום נגדי ולהחליש את התביעה.
- מדווחים לפלטפורמה. בפייסבוק וברשתות האחרות יש מנגנון לדיווח על תוכן פוגעני או מטריד.
- מכתב התראה. מכתב מעורך דין שדורש הסרה, התנצלות ולפעמים גם פיצוי, פותר הרבה מקרים בלי בית משפט. וסירוב להסיר אחרי דרישה עשוי להשפיע על גובה הפיצוי.
- תביעה. אם הפוסט לא הוסר, או שהנזק כבר נעשה, מגישים תביעה אזרחית. במקרים חמורים של פרסום בכוונה לפגוע, לשון הרע היא גם עבירה פלילית.
מה כותבים במכתב התראה
מכתב טוב הוא קצר. הוא מפרט מה פורסם, איפה ומתי, ומצרף צילום מסך. הוא מסביר בכמה משפטים למה הפרסום שקרי או פוגעני, ודורש להסיר אותו בתוך זמן קצוב, לפעמים גם עם התנצלות או תיקון באותה במה. ובסוף, הודעה שאם הדרישה לא תיענה, תוגש תביעה.
לא תמיד נכון לדרוש פיצוי כבר בשלב הזה, ולפעמים לא נכון לשלוח מכתב בכלל. כשיש חשש שהמפרסם ימחק את הראיות או יחריף, עדיף קודם לשמור את כל החומר ולהתייעץ.
אותם כללים חלים על ביקורת שקרית על עסק בגוגל, ועל הודעה שהופצה בקבוצת וואטסאפ של שכונה, הורים או עבודה.
כמה פיצוי אפשר לקבל
סעיף 7א לחוק מאפשר פיצוי בלי להוכיח נזק. הסכום בחוק הוא 50,000 ש"ח, צמוד למדד ומתעדכן מדי חודש, ונכון לאוקטובר 2026 התקרה עומדת על כ-84 אלף ש"ח. כשמוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, אפשר לקבל עד כפל הסכום, כ-168 אלף ש"ח. ומי שמוכיח נזק ממשי, למשל לקוחות שאיבד, לא מוגבל לתקרה.
התקרה אינה תעריף. בית המשפט קובע את הסכום לפי היקף התפוצה, חומרת הדברים, התנהגות הצדדים והשאלה אם פורסמה התנצלות. בתביעה שהגשנו בשם הפעיל הפוליטי רמי בן יהודה נגד העיתונאי גיא פלג, למשל, נפסקו 18,000 ש"ח פיצוי ועוד 11,000 ש"ח הוצאות, על כך שפלג כינה אותו "עבריין" בשידור: פסק הדין בעניין בן יהודה נגד פלג.
ההגנות של המפרסם
"אמת דיברתי" (סעיף 14): הפרסום היה אמת והיה בו עניין ציבורי. האמת נבחנת לפי המצב ביום הפרסום.
תום לב (סעיף 15): למשל הבעת דעה על התנהגות של אדם, ביקורת לגיטימית או תלונה לרשות מוסמכת.
"זו רק דעה": ביטוי שנשמע כמו קביעה עובדתית לא ייחשב בהכרח הבעת דעה.
כלומר, לא כל ביקורת חריפה היא לשון הרע. ביקורת עניינית על שירות שקיבלתם, למשל, עשויה להיות מוגנת.
תוך כמה זמן תובעים
ככלל, תביעת לשון הרע מתיישנת אחרי 7 שנים מיום הפרסום, או מהיום שבו נודע לכם עליו, אם לא יכולתם לדעת קודם. בפועל אנחנו ממליצים לא לחכות: ראיות נעלמות, ותגובה מהירה מגדילה את הסיכוי שהפוסט יורד. עוד על התחום בעמוד לשון הרע ודיבה.
שאלות נפוצות
השם שלי לא מופיע בפוסט. אפשר לתבוע?
כן, אם הקוראים יכולים לזהות שמדובר בכם לפי הפרטים שבפוסט.
הפוסט פורסם בקבוצה סגורה. זה עדיין לשון הרע?
כן. פרסום לחברי קבוצה, גם סגורה, הוא פרסום לפי החוק.
צריך להוכיח נזק כדי לקבל פיצוי?
לא. החוק מאפשר פיצוי בלי הוכחת נזק עד תקרה צמודה למדד (כ-84 אלף ש"ח באוקטובר 2026), ועד כפל הסכום כשהוכחה כוונה לפגוע.
המפרסם מחק את הפוסט. עדיין אפשר לתבוע?
כן, אם שמרתם ראיות. מחיקה והתנצלות עשויות להשפיע על גובה הפיצוי.
מי שעשה לייק או שיתף את הפוסט גם אחראי?
לפי בית המשפט העליון, לייק אינו פרסום. שיתוף עשוי להיחשב פרסום, לפי הנסיבות.
טלפון: 03-7358855 | וואטסאפ: 058-5332566 | טופס יצירת קשר
על הכותב
מייסד משרד אברהם סרוסי ושות'. בוגר LL.B (2006) ו-LL.M (2012) בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב, וחבר לשכת עורכי הדין משנת 2007. יותר מ-20 שנות ניסיון בליטיגציה מסחרית ובדיני עבודה. מייצג בתביעות לשון הרע, מצד הנפגעים ומצד הנתבעים.
המידע במאמר כללי ואינו ייעוץ משפטי או תחליף לו. סכומי הפיצוי הצמודים למדד משתנים מדי חודש. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ואין במאמר הבטחה לתוצאה כלשהי.
